ריפלוקס פעמים רבות מגיע עם תחושה של צריבה וחוסר נוחות באיזור החזה העליון, רוב האנשים חווים ריפלוקס לאורך חייהם ואינם יודעים זאת. לעומת זאת ישנם לא מעט אנשים שחוויה זאת מוכרת להם מקרוב ונשארת איתם לאורך כל היום או כל השבוע.
אותם אנשים שמכירים את התחושה מקרוב, תחושת השריפה בחזה היא כמו מחזר מוכר ולא רצוי שמגיע כל פעם שאנחנו רוצים לצאת עם חברים להנות ולשתות בירה טובה והוא נדבק אלינו, גורם לנו אי נוחות ולא הולך.
לפעמים הוא מגיע בהפתעה עד הבית, דופק על הדלת עם סלסלת הפתעות לפיקניק במזג האויר הסוער כשאנחנו בפיג׳מה ביום שבת בבוקר ולפעמים אחרי ארוחה כבדה שאנחנו מנומנמים ורק רוצים ללכת לישון. כך או כך התחושה היא לא נוחה, מתסכלת ולא רוצה לעזוב.
במאמר אסביר קצת על ריפלוקס ודרכי הטיפול אשר יעזרו להגיד לאורח בנימוס שאנחנו זה לא מה שהוא מחפש. כדי להסביר על ריפלוקס נתחיל מהמבניות של מערכת העיכול.
חלל הפה – האיזור הראשון שמתחיל את תהליך פירוק המזון, המזון נלעס ומעורבב עם הרוק שמכיל מים ואנזימי עיכול שעוזרים לנו בלעיסה לפרק את המזון לחתיכות קטנות לקראת בליעתו.
האוכל ממשיך ומגיע דרך הלוע לוושט. הוושט הוא צינור עם דפנות שריריות שעוזרות לדחוף את המזון בתנועה פריסטלטית כלפי מטה עד הקיבה. סוגר בין ושטי תחתון הוא שריר שמחבר בין הושט לקיבה.
תפקידו להכניס אוכל מהוושט לקיבה – בהרפיה, ובכיווץ – הסוגר נסגר ומונע תנועה כלפי מעלה של מזון או מיצי העיכול אל הוושט. דמינו אותו כשומר בכניסה למוזיאון שמכניס את האורחים, והיציאה נמצאת בסוף המוזיאון בצד השני.
איך מתהווה הריפלוקס?
בהרבה מהמקרים במחלת הריפלוקס סוגר הוושט התחתון אינו מתפקד באופן מלא ולכן מאפשר מעבר של תכולת הקיבה חזרה אל הושת.
מכיוון שהקיבה היא האיזור הכי חומצי בגופנו, כאשר יש עליה של תוכן הקיבה אנחנו מרגישים תחושת צריבה ממיצי המרה ובמצב כרוני לאורך זמן יכולה צריבה זו לגרום לפגיעה בושט.
בנוסף ריפלוקס יכול להיגרם כתוצאה מפגיעה במנגנון הבליעה, ירידה בפינוי הקיבה, בקע סרעפתי וצריכה של מזונות מסויימים.
חומרת המחלה הרבה פעמים מושפעת ממצב הסוגר התחתון ותלוי אם שריר הסוגר מגמגם ולא מצליח לעשות את העבודה שלו כראוי.
מי נוטה לסבול מריפלוקס?
אוכלוסייה שהסיכון אצלם גבוה יותר לחוות תחושת ריפלוקס הם: נשים בהריון, אנשים עם השמנת יתר, ובפעוטות.
מה התסמינים של ריפלוקס?
התסמין הכי בולט של מחלת הריפלוקס היא תחושת הצרבת, תחושת צריבה שנמצאת בגרון או באיזור החזה העליון.
תסמינים נוספים לריפלוקס עלולים לכלול:
בעיות בליעה, לחץ בחזה, גיהוקים/שיהוקים רטובים, טעם מר בפה, בחילות, תחושת מחנק, התקפי שיעול, צרידות וכאבי גרון.
מה לא כדאי לעשות כשיש ריפלוקס?
דברים שיכולים להחמיר את תחושות הריפלוקס הם: שכיבה אחרי ארוחה, מאמץ גופני לאחר הארוחה, אכילה של מזונות שומניים, מזונות חריפים, שתיית קפה, עישון ועוד..
מה הפתרונות של הרפואה הקונבנציונלית?
הרפואה הקונבנציונלית מציעה תרופות שמטרתם הקלה על התסמינים. חלק מהתרופות ניתן לקחת לזמן קצר וחלקם לזמן ארוך יותר.
ישנם מספר סוגי תרופות: כאלה שמנטרלים את חומצת הקיבה, ישנן תרופות שמפחיתות את ייצור החומצה, וכאלו שחוסמות את ייצור החומצה ובכך מאפשרות לרקמת הוושט להחלים.
התרופות מקלות על התסמינים ונותנות משב רוח רענן לרגע, אבל ברוב הפעמים הן לא מגיעות לשורש הבעיה ולכן הם נחשבות טיפול נלווה.
מה הגורמים לריפלוקס?
במצב של ריפלוקס צריך לקחת בחשבון שכנראה משהו באורך החיים השפיע על המצב הנתון, כנראה אם זה באוכל או בלחץ שמחמיר את המצב.
ישנן מספר השערות לגורמים של מחלת הריפלוקס, אך לא מצאו לזה הסבר הגיוני עד הסוף לסיבה שסוגר הוושט מתחיל לגמגם.
רפואה סינית וריפלוקס
לפי הרפואה הסינית כחלק מההתמחות שלי בתחום הגסטרו ראיתי לא מעט מקרים של מטופלים שמגיעים עם ריפלוקס.
האבחון מתבצע דרך תשאול ואבחנה של דופק ולשון שמראים לי את מצב המטופל ונותן לי עוד ידע והערכה היכן נמצא החוסר איזון, מאיפה זה התחיל ואיך אני יכולה לשפר את איכות חייו של המטופל.
כאשר מטופל מגיע אלי עם ריפלוקס אני מחפשת לראות האם המטופל נמצא במצב של חוסר או עודף בגוף ובאיזה איבר.
ברוב המקרים בריפלוקס ישנו מצב של עודף בגוף ובעיקר באזור הקיבה (העודף שאני מדברת עליו מתקשר לאנרגטיקה של האיבר ולא עם האיבר עצמו), דיקור וצמחי מרפא עוזרים לי להוריד את העודף או החוסר שנמצא בקיבה או באיזורים אחרים בגוף ולהחזיר את הגוף למצב מאוזן.
התנועה של הקיבה אמורה לרדת כלפי מטה ולהוריד את האוכל, כתוצאה מהשפעות של אורך חיים ו/או נפשיות – הקיבה החליטה ״למרוד״ ולעלות כלפי מעלה ו/או נכנס חום למערכת (עישון, תזונה לקויה כמו אלכוהול, מזון חריף ועוד..).
הטיפול ברפואה הסינית רואה את האדם בצורה רחבה ונותן מספר כלים לשינוי אורך החיים יד ביד עם המטופל.
האם יש קשר בין ריפלוקס וסטרס?
לא פעם ראיתי ואני שומעת על מטופלים שמגיעים עם ריפלוקס וגורם ההחמרה שלהם הוא הסטרס.
כאשר מטופל מנסה את כל התרופות הקונבנציונאליות סותרי החומצה ולא נראה שיפור, הרופא ירשום למטופל תרופה כמו ציפרלקס כדי להרגיע את מערכת העצבים שמקושרת בצורה ישירה גם לקיבה.
נראה שיש קשר ישיר בין הסטרס לבין מחלת הריפלוקס גם מנקודת מבט של הרפואה הסינית וגם בגישת הרפואה הקונבנציונאלית.
לפי הרפואה הסינית סטרס גורם לתקיעות בגוף ועם הזמן מכניס חום למערכת ובשתי הגישות מחליש את מערכת החיסון.
כדי לגרום לשינוי עמוק ואמיתי הטיפול הנכון הוא שילוב של השניים.
הראשון – לטפל בתסמינים, והשני לעזור למטופל מהבסיס לשנות את אורך החיים מהסיבות שהוא מגיע אליו.
טיפים לדרך:
הפסקת שתית אלכוהול, הורדה בקפה, לא לאכול מזונות חריפים או שומניים ולעשות ספורט.